הפרוטוקולים מישיבת הממשלה לקראת הסכם אוסלו נחשפים

הפרוטוקולים מישיבת הממשלה לקראת הסכם אוסלו נחשפים ، פרוטוקול הישיבה של הממשלה בו אושר הסכם, ושפורסם היום על ידי ארכיון המדינה, מצביע על חששו של רבין שישראל תיתן לפלסטינים יותר ממה שהיא תקבל מהם.

“היהודים חוו את התיישבותם כתהליך מסובך הפוגע בחייהם, וזאת בלתי תרומה בסיסית לביטחון”, הצהיר ראש הממשלה. שר החוץ, פרס, הזהיר מכישלון: “קיימת אפשרות שכל העסק של אש”ף יתפרק ויהיה כאן מין איראן חמאסית”.

לפני שחתימה על הסכם אוסלו, טען ראש הממשלה דאז יצחק רבין כי אין זה הסכם פשוט, “הניסוחים אינם סימפטיים”, הביע שר החוץ דאז שמעון פרס הסביר מדוע יש לתת נשק בדיוק לערפאת, ואהוד ברק, רמטכ”ל דאז, הזהיר בנוגע לבעיה ברמה הביטחונית שתתפתח.

הפרוטוקולים מהדיון ההיסטורי שהתקיים בימים האחרונים, שוחררו לפרסום היום (שלישי). זה קרה לאחר 30 שנה לישיבה שנערכה ב-30 באוגוסט 1993.

שלושים שנה לאחר הגיוס של הממשלה (30 באוגוסט 1993), ארכיון המדינה פרסם היום את פרוטוקול הישיבה של ההסכם אוסלו. לפני שההסכם הוצבע (16 בעד, 2 נמנעו), שרי הממשלה דנו בחשיבותו ההיסטורית של ההסכם.

במהלך הדיון, השרים מסתיים בדיון פירוטי בנושאים שונים והעלאת נושאים פוטנציאליים שיכולים להתרחש, ובנוסף מרגישים את חשיבות ההיסטוריה של האירוע (חיים רמון מדבר על המאה המולטיקונפליקסית של היישוב היהודי בתחילת ההסכם היישור הישיר עם הפלסטינים.

עם עברו הייחודי, זהו אירוע היסטורי בעיני עם היהודי ומדינת ישראל (חיים רמון מדבר על המאה המולטיקונפליקסית של היישוב היהודי בתחילת ההסכם היישור הישיר עם הפלסטינים. עם עברו הייחודי, זהו אירוע היסטורי בעיני עם היהודי ומדינת ישראל). בדיון, הביטחון משימוש לא ראוי בכלי אובדן גם הוזכר למען יריבי ההסכם.

רבין אמר: “זהו הסכם שאינו פשוט… הוצאנו את ידנו מתהליך המשא ומתן ורואים בבירור שהטקסט היה יותר מתוחכם על ידינו.” הטקסט מכיל גם פסקים שאינם סימפטיים (אני מבטא את עצמי בזהירות) אך אנו חייבים לקחת בחשבון את כל הרכיבים השונים הכוללים בברור יותר”.

לאחר מכן, יתווכח עניין החיזוק המתרחש של חמאס בקרב המדינות הערביות וגם בתוך הקהל הפלסטיני.

רבין אומר שעזת מהווה בשבילו בדיקת יכולת לחיזוק של סיכויי השלום ויכולת ביזמת קמפיין להתמודד עם חמאס. האם הדבר יתנהג בדרך הזו או בדרכים אחרות? אני מוערך שבעיקר זה יהיה כך, אף על פי שאין בטוחות. אך הצבא הישראלי יכול. יש סגירה מוחלטת של עזה מכל הכיוונים.

פרס: יש חובה חד משמעית שעם החתימה על הצהרת העקרונות יתקבל הודעה רשמית מצד עראפת בנוגע להפסקת הפעילות הטרורית.

פרס מביע זיקת דעתו כי המלך בירדן הצליח להתמודד עם חמאס, ופואד בן אליעזר מתחזק בתחושה כי אש”ף גם יצליח להתמודד עם חמאס.

פרס מציין שיש להימנע מהסילוק של ההתנחלויות ואומר ש”הם הסכימו שההתנחלויות יישארו כמו שהן, גם ברצועת עזה… אין הפחתת התנחלויות”.

ברק: בעת הקריאה הראשונה אני מזהה קשיים מרובים ביישום רכיב הביטחון, החל בשלב הפעולות בעזה ויריחו וממשיך בשלב המרוחק יותר”. (בנימוקו התכוון לעובר כך שישראל תפקידיה מעזה אולם יישארו יישובים, ואזרחים ישראלים ימשיכו לעבור ברחובות עזה).

צפו גם:

נחישות בלשכת רה”מ להדיח את דני דיין: הזעם על העריקה, והקשר לקרן פלס

כרטיס הפלטינה ממתכת של אמריקן אקספרס

נופל וקם עם ראש מורם – היום ההיסטורי של מארו טפרי

הסכמי אוסלו ויקיפדיה

ההסכמים של אוסלו הם סדרת הסכמים שנחתמו בין ישראל לאש”ף (האיחוד הפלסטיני) בשנת 1993. המטרה של ההסכמים הייתה להביא לסיום המצב השניים עשורים של הקונפליקט הישראלי-פלסטיני.

ההסכמים הכילו תהליכים פוליטיים ומנהיגים, בהם התקיימו מו”מים ישירים בין ישראל לפלסטינים ובמהלכם נחתם ההסכם הראשון באוסלו בספטמבר 1993. הסכם האוסלו התחיל בהחלטה על ממשלת פלסטין שהייתה כרסמה בלבד, והביא לבנייה של מנגנון פלסטיני עצמאי ולהקמת מחמוד עבד א-רחמן כושנאתי כמנהיג המערך הקדמי של הרשות הפלסטינית.

ההסכמים כילו גם הסכמים שלדברם יתווספו שלבים במימוש. חלק מהשלבים כילו פיקוח בינלאומי, כגון משימתו של תאגיד הפיקוח הבינלאומי (המכונה גם “אוצה”) שהפעיל בעזה ובחברון, ופעולות הצילום של מתווך השלום (המכונה גם “טקש”).

למרות ההסכמים באוסלו, אי שליטה וממצה מאת ישראל על הרצועה העזהייה תקיימה ועודדה, והסכם אוסלו לא הביא לסיום הקיום של המדינה הישראלית ברצועת עזה. בנוסף, רוב ההתחמקויות של אוסלו מתחומים של הסכם נגד ישראל ואלותם תובענות הביאו למשברים שפועלו לניווט הולם להפגנות ואירועי טרור, שנפתחו על ידי השליטה הפלסטינית באוקטובר 2000.

צפו גם:

המסוקים העתידיים של חיל האוויר בכעוד מעט יהיו זמינים ליוצרים

ברוך בן יגאל ויקיפדיה

הצדדים ייפגשו בניסיון אחרון למנוע שביתה בתיכונים

הזמר חנן בן ארי ויקיפדיה